Distributed by Pixabay
חרדה בילדים
הפחד והחרדה הינם רגשות עזים ביותר, בפחד ישנן גם תופעות גופניות כגון מבט מפוחד (אישונים מורחבים), ודופק מהיר. כמו כן ישנו שינוי בהתנהגות. הפחד מופיע כשיש איום ברור, החרדה היא הפחד מהפחד.
הטריגר בילדים הינו לרוב אירוע חריף ומאיים, מבחינת עולמו הפנימי של הילד, ולאו דווקא האירוע הגדול שהתרחש ברקע. אירוע חרדה חריף משפיע יותר אם הוא מופיע על רקע של חרדה כרונית בעצימות נמוכה.
עקרונות הטיפול הם:
א. להרגיע ולעטוף
ב. לתת לילד תעסוקה ואחריות
ג. שיחה והסבר, שהפחד הוא רגש נורמלי
ד. לשפר התנהגויות, ופעולות היומיום - במיוחד השינה, האוכל, והקטנת זמן מסך
כיצד ניתן להבין ולהתמודד עם חרדה בילדים?
באחד המלונות של המפונים, נקראתי לראות את איילה, בת 7 ילדה עדינה, שתי צמות של שיער חום-ברונטי ועיניים כחולות גדולות. איילת ישבה על אמא בחנה את הנוכחים. האבא ישב לידם ושני אחים קטנים שיחקו על הרצפה.
אמא סיפרה לי שמזה 4 חודשים איילת מתקשה להרדם. בעבר היתה נרדמת בקלות ב- 8:30 וכיום היא בקושי נרדמת גם ב- 11:00 בלילה. בשעות היום הרגילות איילת ילדה מאד פעלתנית חמודה וחברתית. אבל שעות האלה של הערב והלילה, הופכות להיות לסיוט לכולם. במקום להרדם איילת יוצאת מהמיטה ומשתוללת, מכה את האחים הקטנים, וצועקת להורים "אני שונאת אתכם".
הסיפור על הופעת החרדה לא הסתדר לי. המלחמה החלה כשבועיים לפני כן. מה אם כן, גרם להופעת הסימנים 4 חודשים קודם לכן? נזכרתי שארבעה חודשים קודם לכן היה מבצע
מסתבר שבמבצע מגן וחץ במאי 2023 באחת הלילות המשפחה סיימה סיבוב של קניות בסופר-מרקט קרוב. לפתע נשמעה אזעקה ולא היה ממ"ד בקרבת מקום הם רצו וחפשו, ונשכבו ולבסוף התמקמו בחדר המדרגות של אחד הבניינים. מאז האירוע איילת לא נרדמת בלילה. איילת מספרת בעיניים דומעות על האירוע שהתרחש לפני 4 חודשים. היא זוכרת ומשחזרת כיצד שמעו את האזעקה, במבט המפוחד של הוריה שלא מצאו מחסה, ומאז אינה יכולה להרדם.
איילת מפחדת להרדם. איילת לא נפגעה מבחינה פיזית, והיא לא מפחדת מפגיעה. היא מפחדת שהיא לא תוכל להרדם, ולכן היא לא נרדמת. הפחד הוא מהפחד עצמו. כשאדם מפחד מהפחד קוראים חרדה. איילת חיה בפחד לא הגיוני, שלא מאפשר לה להרדם.
הפחד והחרדה הינם רגשות עזים ביותר, שמתבטאים ברגש מאיים של פחד. בפחד ישנן גם תופעות גופניות כגון מבט מפוחד ודופק מהיר. כמו כן ישנו שינוי בהתנהגות כמו "עצבנות" והפרעות שינה ואכילה. הפחד מופיע כשיש איום ברור, הסכנה משמעותית, והפגיעה היא אימיננטית. החרדה היא הפחד מהפחד, ולכן היא מופיעה בהעדר גורם מסוכן. אך כשיש חרדה, לעיתים קרובות יש טריגר שמקפיץ את החרדה, כמו אותו אירוע של אזעקה בסופר-מארקט.
הטיפול בילד חרדתי, הוא משולב.הילד מקבל את עיקר התמיכה מהמשפחה, וניתן להסתייע במגוון מטפלים.
העקרונות הם:
א. להרגיע ולעטוף את הילדה. הנוכחות ההורית יחד עם התמודדות יציבה מקנים ביטחון ויכולת התגברות. מאידך אם ההורה כועס, מפחד או מתנתק - החרדה של הילדה עשויה לגדול. המשפחה נותנת הרגשה של "ביחד" ועל כן יש לבצע פעולות משותפות כדי להדגים וליישם את האחדות המשפחתית. המסר הוא : הכל יציב ובטוח, אנחנו איתך, הכל טוב.
ב. תעסוקה ואחריות - במצב חרדה הילדה עלולה להתכנס בתוך עצמה או משתוללת. במקום זאת חשוב לדאוג ללו"ז מוסדר של תעסוקה ואחריות. ככל שהילדה מסוגלת לבצע יותר דברים (כגון להתארגן לבד, לימודים, שמירה על ילדים אחרים, הכנת אוכל, חוגים) כך הביטחון העצמי יגדל ואירועי הפיצוץ יקטנו. המסר הוא : את גיבורה, את חזקה, את מצליחה, ואת מתגברת.
ג. שיחה והסבר, שהפחד הוא רגש נורמלי: ללמד את הילדה לתאר את הסימנים של הפחד והחרדה. ילדה שאומרת שהיא מפחדת שמישהו יבוא מהחלון - הסיפור במילים שלה נותן מענה מסוים, כי אפשר להתחיל לבדוק את החלון ולראות שהוא בסדר. ילד שאומר שיש לו כאב בטן והוא חושב שזה נובע מכך שהוא מפחד - יכול להתחיל לדבר על הפחדים שלו ואפשר להתייחס. כנגד הפחד אפשר לעשות הרבה דברים: למשל להרגיע, לבצע הרפיה, מיינדפולנס, מדיטציה, או לסגור טוב יותר את הדלתות.
המסר הוא: ישנם דרכים להתגבר על רגש הפחד.
ד. לשפר התנהגויות ופעילויות: ישנם התנהגויות שמחמירות את המצב וכדאי לדעת עליהן:
העייפות ניכרת גורמת לחוסר ריכוז ולתוקפנות. לכן כדאי להקפיד על הגיינת שינה, וזמן הרדמות מתוכנן ומוסדר. אלו ישפרו את הפחד מהלילה, את הקושי להרדם, ואת היקיצות במהלך הלילה. ניתן גם להעזר במלטונין, מדובר בתרופה טבעית שאינה ממכרת. ישנן תרופות מרגיעות טבעיות (כגון ולריאן) או תרופות מרשם (כגון קלונקס) אך הן פחות מומלצות וממכרות. לכן, ממולץ לשמור את השימוש בתרופות אלו רק למקרים חריגים.
מסכים כגון סרטים או משחקי מחשב מעבירים את המוח למצב היפנוטי ולכן כשמפסיקים אותם מקבלים צעקה ולאחר מכן הילד ממשיך להיות מהופנט. לכן ההמלצה היא להשתמש במסכים כמה שפחות, ובוודאי לא לפני בית הספר. אחרת שולחים ילד זומבי לשעור הראשון.
תנודות ברמת הסוכר ע"י ממתקים, או רעב, גורמים לעודף או חסר סוכר. ילד רעב עם סוכר נמוך עשוי להראות מאד דומה לילד חרד. ממתקים מקפיצים את רמת הסוכר מעלה , והצניחה שלאחר מכן (בעקבות האינסולין הטבעי) היא סיבה לתנודתיות הרגשית.